הבראסרי הכי שוות בפריז

ובכן כן, בראסרי היא מילה בנקבה בצרפתית ! לשם כך, אם לא יפריע לכם, אני אשתמש במין נקבה כל פעם שאזכיר את המילה הזו בכתבה פה ושם כי כך זה נשמע ומצלצל בצרפתית :)

כשהייתי צעירה וגרתי בישראל (מ-1985 עד 1996 עם נתק של שנתיים באמצע באמריקה), הדבר הראשון שהייתי עושה כאשר הייתי מגיעה לפריז כדי לבקר את משפחתי ולהקשר מחדש לרוח הפריזאית של נעוריי היה

לרוץ לאיזה בראסרי טוב.

אלה שאליהם דודה שהערצתי הייתה לוקחת אותי בשנים ההן כאשר היא הייתה ''עולה לפריז'' עם דודי מהכפר המקסים בו היו חיים בפרובאנס, שם הם גרו כל השנה.

הבראסרי לה בף סר לטואה שליד השאנז אליזה למשל.

זה היה המקום המועדף עליה בפריז, ואין זה פלא שגם שניהם היו מוזיקאים (בתיאור הבף סר לה טואה בהמשך, תבינו מה הקשר למוזיקה).

או אלה שבהם היינו הולכים עם חברים לחגוג אירוע מיוחד או לצאת לארוחת ערב רומנטית בתור נערים שהיינו: לה גרנד קולבר,לה וודוויל או או פיד דה קוצ'ון בשכונת לה האל להתקפות רעב ליליות, אחרי ערבים מטורפים בברים אופנתיים באזור ובהם היינו רוקדים ומבלים עד אור הבוקר.

מסעדות אופנתיות, בתי קפה או ברים חדשים היו מיועדים למאוחר יותר, במהלך שהותי.

ביקור באחת ממסעדות הבראסרי המסורתיות הגדולות הללו בפריז היא מעל הכל הבטחה לאכול ארוחה 100% צרפתית ובאיכות גבוהה, ליהנות משירות אולטרה מקצועי וכפי שאומר הביטוי הצרפתי ''או פטיז אוניון'' זאת אומרת : מפנק ומקצועי במיוחד ולבסוף, לבלות רגע באווירה יוצאת דופן בתפאורה מושפעת אר נובו או ארטדקו (הגיוני, הבראסרי הגדולות הללו בדרך כלל ראו אור בסוף המאה ה- 19. תחילת המאה ה-20, בעיצומה של תקופת האר-נובו ארט דקו, במהלך מה שכונה "העידן היפה'' (לה בל אפוק)

אני מתגוררת בצרפת שוב מאז 1996 ואולי הבנתם שאני ספוגה בנוסטלגיה מסוימת למסעדות הפריזאיות המסורתיות הטובות האלה ואם יבקשו ממני להמליץ על מסעדה טובה בפריז, סביר מאוד מאוד להניח שאמליץ לכם על איזה בראסרי פריזאי טוב כמו אחד מאלה !